פס"ד בנושא זכויות בדירה אשר רשומה על שם אם הנתבע

התובעת עותרת לחיוב הנתבע במזונותיה ובמזונות ילדיהם הקטינים, התובעים 2-3 (תמ"ש 2780/07), וכן לקביעת משמורתם של הקטינים בידיה (תמ"ש 2781/07). עוד עותרת התובעת לאיזון המשאבים בינה לבין הנתבע  (תמ"ש 2782/07).

1.                  התובעת והנתבע  נישאו זל"ז כדמו"י ביום 10.10.01. מנישואיהם נולדו לצדדים שני ילדיהם הקטינים - נ., ילידת 13.5.04 וע.יליד 6.5.06 .

הצדדים החלו לחיות יחדיו כבני זוג עוד קודם לנישואיהם, ומחודש יולי 2000 אף החלו לנהל את ענייניהם הכלכליים תחת חשבון עו"ש משותף (ראה תדפיסי חשבון הבנק - נספח ג' לכתב ההגנה, עדות הנתבע עמ' 59 שורה 20-21 לפר' וכן עדות התובעת עמ' 33 שורה 4-5 לפר').

2.                  בשל קרע שנגלע בין הצדדים עזב הנתבע את דירת המגורים ביום 30.12.06.

3.                  ביום 5.3.09 התגרשו הצדדים בגט פיטורין.

תביעת המזונות (תמ"ש 2780/07)

4.                  בעת הגשת תביעת המזונות לא עבדה התובעת ואולם במהלך שנת 2008 החלה לעבוד ובתצהיר העדות הראשית מטעמה הצהירה כי השתכרותה החודשית מעבודתה בחברת שופינג.קום מגיעה לסך של 15,000 ש"ח ברוטו לחודש שהינם כ- 9500 ש"ח נטו (ראה סע' 28 לתצהיר וכן עמ' 41 שורה 22 לפר'). התובעת לא צירפה תלושי השתכרות עדכניים לתצהירה ואף לא הגישה כאלו לבית המשפט במהלך ישיבת הראיות. מכל מקום, ברי כי השתכרותה החודשית נטו של התובעת אינה נופלת מסך של 9500 ש"ח וזאת ע"פ הצהרתה שלה .

5.                  הנתבע עובד בחברת "ר. ת. בע"מ" (להלן - חברת ר.) העוסקת בשיווק ת. מחשב והנמצאת בבעלותה של אימו (ראה עמ' 51 שורה 16-17 לפר'). השתכרותו החודשית ע"פ הנטען בתצהירו מגיעה לסך של 8500 ש"ח נטו (ראה סע' 27 לתצהיר הנתבע), בעדותו בבית המשפט הבהיר הנתבע כי השתכרותו החודשית כיום מגיעה לסך של כ-  9000 ש"ח נטו (עמ' 62 שורה 18-19  לפר') . הנתבע לא צירף תלושי השתכרות עדכניים ומכל מקום, אף כאן ברי כי השתכרותו אינה נמוכה מהמוצהר על ידו .

6.                  כיום הנתבע מתגורר עם בת זוגו החדשה בדירתה ואינו נדרש לתשלום שכ"ד (עמ' 63 שורה 11-12 לפר') .

7.                  התובעת טענה בכתב תביעתה כי הנתבע הינו למעשה הרוח החיה בחברה וכי הוא מגלה אך ורק חלק קטן מתוך ההכנסות המגיעות לידיו מעבודתו בה. לדבריה תלושי ההשתכרות אינם משקפים את מלוא ההכנסות והבונוסים המגיעים לידיו אותם הוא מקבל במזומן.  כראיה לדבר מציגה התובעת את העובדה כי קודם לעבודתו בחברת ר. השתכר הנתבע מעבודתו כשכיר בחברת מ. סך של 14,000 ש"ח לחודש, לטענתה אין זה סביר כי הנתבע יעזוב מקום עבודה ריווחי למקום חלופי בו השתכרותו פחותה.

8.                   עוד מציינת התובעת את העובדה ששכרו של הנתבע, כפי שהוא משתקף בתלושי ההשתכרות פחת משיעור של כ - 10,000 ש"ח ברוטו לסך של כ- 7500 ש"ח בסמוך להתחלת ההליכים המשפטיים ומכאן שהנתבע שינה את הכנסתו אך ורק לצרכי התביעה ואין ללמוד מתלושי השכר על שיעור הכנסתו האמיתי.

9.                 זאת ועוד, לטענת התובעת בצד חברת ר. ת. בע"מ מנהל הנתבע חברה נוספת בשם S.   בע"מ (להלן - חברת S.) ואף ממנה יש לו הכנסות .

10.       הנתבע מכחיש טענות התובעת ומבהיר כי אימו הינה בעלת 100% מהמניות בחברת ר. וכי מניות חברת S. רשומות מחציתן ע"ש אימו  ו -מחציתן ע"ש צד ג'.

טענתו זו של הנתבע אוששה בתדפיסי רשם החברות אשר צורפו לתצהירו (ראה נספחים ג' ו- ד' לתצהיר הנתבע). כאן המקום לציין, כי אף התובעת עצמה מודה כי חברת ר. הייתה רשומה מאז ומעולם ע"ש אימו של הנתבע וזאת אף קודם לנישואיהם (עמ' 34 שורה 12 -13  וכן עמ' 35 שורה 3 - 10 לפר').

כמו כן הכחיש הנתבע כי הוא משתכר או מקבל סכומים נוספים מעבר למפורט בתלושי השתכרותו. לדבריו הוא מעדיף לעבוד בחברה ר. השייכת לאימו, על אף שהוא משתכר בה פחות מעבודתו אצל צד ג', כשם שהתובעת עצמה הפסיקה עבודתה בחברת "ת.", שם השתכרה כ - 12,000 ש"ח לחודש, ועברה אף היא לעבוד בחברת ר., וזאת מתוך הנוחות של עבודה בחברה משפחתית (עמ' 52 שורה 9-11 וכן עמ' 58 שורה 16-20 לפר').

11.           אומנם עת עסקינן בבן זוג העובד בחברה משפחתית יש לבחון ביתר זהירות את ההשתכרות המוצהרת על ידו וזאת נוכח טיבה של חברה שכזו והקלות היחסית של עירוב כספים פרטיים עם כספי העסק ואפשרותם של  בני המשפחה לשלוט ולנתב את כספי החברה על פי רצונם, ולכך יפים דבריו של כב'  הש' בן ציון גרינברגר בענין ו' א' נ. י' ו' באומרו -

" הלכה היא, כי כאשר בעל עובד במפעל משפחתי, יועבר אליו הנטל בכל הנוגע לקביעת גובה הכנסתו, ויהיה עליו לשכנע את בית המשפט כי משכורתו הינה בסכום המוצהר על ידו . היה ולא יעמוד בהוכחתו, יוכל בית המשפט לקבוע כי גובה משכורתו גבוה מהמוצהר על ידו, וזאת על בסיס הראיות ה מסתברות לאור רמת החיים, רמת הצריכה, אופן ואופי ניהול משק הבית וכיוצ"ב" (תמ"ש (י-ם) 24940/01 ו' א' נ. י' ו' פורסם במאגר נבו וכן ראה תמ"ש 52480/99 פלונית ואח' נ' פלוני, דינים משפחה, כרך א 414)

ואולם בעניין הנדון לא מצאתי מקום לקבוע כי הנתבע משתכר מעבר לנטען על ידו וזאת מכמה טעמים. ראשית דבר הוכח כי הסכומים המפורטים בתלושי השתכרותו של הנתבע לאורך זמן זהים לסכומים שאכן הופקדו בחשבון הבנק של הצדדים. למעשה מודה בכך גם התובעת אשר הבהירה בחקירתה כי תלושי ההשתכרות בתקופת חייהם המשותפים היו בשיעורים הנטענים ע"י הנתבע וכי הסכומים אשר הופקדו בפועל בחשבונם המשותף תאמו את הסכומים הנקובים בתלושי ההשתכרות, ובלשונה -

"לשאלת ביהמ"ש בשנה האחרונה לפני הפירוד שלנו, סה"כ נטו לחשבון הבנק הגיעו 7500 ש"ח ..." (עמ' 37 שורה 13 לפר')